דר׳ ירון שוורץ, יזמות חינוכית-מגדרית, מחקר וייעוץ פדגוגי | Dr. Yaron Schwartz, Initiatives in gender education, research & educational consulting  

  • Facebook - Grey Circle
  • Google+ - Grey Circle
  • YouTube - Grey Circle
בית מדרש "גבריות,יהדות ומגדר" | קוריקולום התנהגויות מיניות בריאות ובטוחות שוויון מגדרי בבית הספר היסודי הגנה עצמית ומודעות מגדרית | מורים חוקרים מגדר בחינוך 

עבודה עם בתי ספר | 

 

תיכון הרטמן, ירושלים  

בית מדרש
"גבריות,
יהדות ומגדר" 

הפרויקט ״בית מדרש - גבריות, יהדות ומגדר״, מתנהל מזה חמש שנים בתיכון הדתי-ניסויי הרטמן בנים שבירושלים. זהו פרויקט פורץ דרך שלא נעשה כמותו באף תיכון עד כה בעולם. הפרויקט מציע מהלך שש שנתי עבור נערים מכיתה ז׳ ועד כיתה י״ב, במסגרתו, מידי שבוע, כל תלמידי בית הספר לומדים במשך שעתיים מיומנויות להתנהגות מגדרית בריאה ובטוחה וכל זאת על בסיס מקורות יהודיים. 

עד כה נכתבו עבור הפרויקט יותר ממאה יחידות לימוד, כאשר כולן עוסקות במפגש בין חומרים קלאסיים מהתורה, מהמשנה, מהתלמוד, מכתבי ראשונים ואחרונים לבין תפיסות עדכניות של מגדר, במיוחד בהקשר של עיצוב הזהות הגברית, וכמובן התמודדויות עם סוגיות שונות של פמיניזם יהודי ופמיניזם בכלל. כל יחידות הלימוד נכתבו מתוך עבודה משותפת עם צוות המחנכים בבית הספר ועם אנשי ונשות מכון הרטמן. 

מעבר ליחידות הלימוד, ישנה עבודה מתמדת עם כל המחנכים אשר מלמדים את היחידות בכיתות, על בסיס סמינר שבועי בו מתמודדים עם אתגרים בהוראת מגדר לנערים בתוך אקלים דתי. פרויקט זה אמור להוות ראש-חץ בתחום לימודי מגדר לבני נוער דתיים בארץ ובהמשך אמור להיות מופץ באופן מסודר לתיכונים דתיים שיהיו מעוניינים בכך.

הפרויקט זוכה להתעניינות רבה בארץ ובחו״ל ומתנהלים במסגרתו שיתופי פעולה רבים בהקשרים הללו.

--

מטריצת השיעורים שנכתבה עבור תיכון הרטמן

עבודה מעשית עם בני נוער בכיתות מגלה שוב ושוב עד כמה השיח ״הסיכוני״ מרחיק אותם מדיון בכל נושא הנקשר לתחום ההתנהגויות המינית. בעיקר, הם מתקשים להבין כיצד הגישות של הימנעות או היעדר, אמורות לחנך אותם להתנהגויות מיניות נכונות. לכן, הצורך לפתח תפיסות של מיניות חיובית בא מתוך רצון לתת ידע שימצא כרלוונטי ובעל ערך שבבסיסו נמצאת ראיית ההתנהגות המינית כחלק בלתי נפרד מהתנהגות אנושית חיובית בדיוק כמו שמחה, שמחה, רווחה, בריאות, שביעות רצון, הערכה ואופטימיות. 

במסגרת הכתיבה הזו התפתחו תפיסות כמו "בריאות מינית" ו-"מיניות חיובית" אשר שמות דגש על עונג, הנאה, ההסכמה, בריאות הנפש והגוף, וקבלה של מגוון של התנהגויות מיניות, אך גם זהויות מיניות, וזהויות מגדריות. חשוב לציין כי גישות אלו אמנם רואות בצמיחת התנהגויות מיניות כחלק נורמטיבי ובלתי נפרד מגיל הנעורים, אך הן עדיין מכירות בצורך ללמוד דרכים לניהול סיכונים ביחס למיניות.  

בהתאמה לערכים ולאתגרים הללו נכתב קוריקולום ייחודי שבליבו מידע רלוונטי עדכני ומקיף לאנשי ונשות חינוך לגבי הגישה של בריאות מינית בריאה ובטוחה, ולצדו מערכי שיעור לגילאי חטיבה ותיכון. 

הקוריקולום נוסה בהצלחה בבית ספר המשלב "קשת" בירושלים.

בית הספר ביקש לבצע מהלך שונה ומתקדם מזה שהיה מקובל עד כה בתיכונים בישראל ביחס לשיעורי חינוך מיני. לאחר מספר פגישות התייעצות עם מנהל בית הספר ומורות שהובילו עד כה את ההוראה בתחום, הוחלט להקים בבית הספר "צוות מיניות בטוחה". ​הצוות עבר הכשרה בת 24 שעות אקדמיות אשר עסקו בפיתוח חשיבה וכלים פדגוגיים להוראת מיניות בריאה ובטוחה, העמקה בתכנים הרלוונטיים שיש ללמד בכל כיתה בהתאמה גילאית. בנוסף, מתוך שיתוף הפעולה עם הצוות הותאמו תכני הקוריקולום כך שיהלמו את הערכים והצרכים של בית הספר בו לומדים במשותף נערים ונערות דתיים וחילוניים. לבסוף הוכנו שני הקבצים של ארבע יחידות לימוד, הקבץ אחד לחטיבה ואחד לתיכון. הקבצים אלו עוצבו כך שהמורים בצוות יכולים להמשיך ולפתח אותם לפי תחומי העניין שמעלים התלמידים והתלמידות במפגשים עמם.   

קוריקולום התנהגויות מיניות בריאות ובטוחות לחטיבות ותיכונים

תכני הקוריקולום שנכתב עבור

בית ספר קשת:

חומרים מבואיים

מיניות בקרב בני נוער

תשוקה, מגדר ואי-שוויון

פורנוגרפיה

אוננות

זהות מגדרית ומינית

פעילות מינית ממש

הכנה לשיח על מיניות בכיתה

מערכי שיעור (חטה"ב)

מבוא למיניות בריאה ובטוחה

סטריאוטיפים על מיניות

יכולות תקשורת

"להתחיל"או "להטריד"

מערכי שיעור (תיכון)

מי מתאים לי?

תקשורת אסרטיבית

אמצעי מניעה ומחלות מין

יחסי סובייקט-סובייקט.

עמותת אל הלב פועלת מאז 2003 לחיזוק והעצמת נשים, נערות ונערים, ילדים ואנשים עם צרכים מיוחדים, באמצעות מגוון תכניות חינוכיות חדשניות למניעת אלימות, הגנה עצמית ואומנויות לחימה. כחלק מפעילות העמותה הוזמנתי ליצור תוכנית שתופעל בקרב נערים בלבד ותתן כלים לאתגרי האלימות שהם מתמודדים עמם. רבים לא יודעים זאת, אך היחס בין מקרי האלימות שחווים בנים לאלו שחוות בנות בבית הספר הוא 15 ל-1, כלומר יש הרבה יותר מקרי אלימות שרק נערים מעורבים בהם. 

לאחר שנה של מפגשי תכנון והיגוי נכתבה תוכנית בשם ״הגנה עצמית ומודעות מגדרית״ ביחד עם טובי המורים והמורות של העמותה. אלו, כתבו את החלק האימוני - אגרופים, בעיטות, שחרורים מנעילות, התמודדות עם סכינים, מקלות, אקדחים וכו׳. לצד אלו, החוברת מציעה למדריכים/ות חומרים עיוניים שנכתבו על-ידי אשר נועדו להסביר את המשמעויות המגדריות של אלימות בין בנים, נערים וגברים. החל מאלימות בכיתה ובמעבר לאלימות רחוב וכן הלאה. השילוב בין שני תחומי הידע הללו, המעשי והעיוני, יצר מערכי שיעור יחודיים שיש בהם לא רק שיחה אלא גם התנסות פרקטית המבוססת על אימוני גוף לצד משחקי תפקידים. לדוגמא, הנערים לומדים כיצד להשתחרר מלפיתת צוואר, או כיצד להתמודד עם בן כיתה שחוסם להם את היציאה או הדרך, אך גם רוכשים מיומנות מעשית בניהול סיטואציה חברתית שכזו וכיצד ניתן להימנע ממנה. כך, הנערים מתחזקים גם ברמה הגופנית, אך גם ברמה המנטלית והחברתית. 

בשלב המתקדם התלמידים לומדים כיצד כקבוצה הם יכולים להפוך למקור של עוצמה אשר מונע אלימות, וזאת במקום המצב הקיים בו כל אירוע אלימות זוכה ל״עידוד״ קבוצתי. נדבך חשוב נוסף בחוברת הוא עידוד התלמידים שהפכו לעוצמתיים לסייע במניעת תקיפות והטרדות מיניות כלפי נערות ונשים.

הגנה עצמית ומודעות מגדרית
עמותת אל הלב

תכני השיעורים שנכתבו עבור

עמותת אל הלב

מפגש גיבוש

אלימות וצחוק במדיה

אלימות בחוויה האישית

הטרדה מינית בנות 

הטרדה מינית בנים 

רשתות חברתיות

סטריאוטיפים של גבריות

סטריאוטיפים של נשיות

להתחיל/להטריד

התמכרויות וגבריות

תקשורת עם עצמי ועם אחרים

אלימות ורגשות

היחס לשונה

עצמה – שימוש חיובי בכח

העצמת האחר והאחרת

בשנת הלימודים תשע״ו נלמדה בבית הספר היסודי גבריאלי בתל-אביב, קוריקולום ייחודי להוראת שוויון מגדרי בבתי ספר יסודיים אשר נכתב על-ידי. למהלך קדמו ארבע פגישות עומק עם הנהלת בית הספר והיועצת. בפגישות הללו הוגדרה המסגרת התרבותית של תלמידי בית הספר, עוצבו הקווים המנחים הקריטיים מבחינת הורי התלמידים ובוצע ניתוח של תכני הלימוד וכן של מרחבי הלימוד והפנאי בבית הספר. 

בנוסף, הוחלט להעביר לתלמידי בית הספר שאלון עמדות ולברר את תפיסותיהם האישיות בנוגע לשוויון מגדרי. תוצאות השאלון נותחו על-ידי בית הספר וצוות ההוראה ושיקפו באופן ברור את צמתי הדילמות המגדריים בהם יש לטפל בבית הספר. 

לאור כלל הממצאים הללו הותאמה תוכנית לימודים לחינוך לשוויון מגדרי אשר הותאמה ספציפית לצרכים של בית הספר. לאחר כתיבתה היועצת עברה השתלמות של עשר שעות על כל תכני התוכנית ובהמשך העבירה בעצמה את השיטות השונות להוראת מערכי השיעור בכיתות. התוכנית זכתה לשם ״מוצאים את קו המשווה״ והיתה אמורה להילמד בשכבת כיתות ה׳ בלבד. בסופו של דבר התוכנית נלמדה גם בכיתות ד׳ ו-ו׳ וממשיכה להילמד מאז בבית הספר. 

המהלך כולו נתמך ומומן על-ידי עריית תל-אביב, עיר שווה והיחידה לקידום מעמד האישה ומגדר בתל-אביב.

שוויון מגדרי בבית הספר היסודי 

רשימת הנושאים הנלמדים בחוברת

  1. מהו שוויון?         

  2. מרחבים של אי-שוויון        

  3. מגדר ושוויון        

  4. סטריאוטיפים מגדריים      

  5. סטריאוטיפים מגדריים במדיה         

  6. מפורסמים/ות ותפקידי מגדר           

  7. אני, הגוף והמדיה             

  8. באינטרנט - אני יכול/ה להיות הכל

  9. לשקר על מגדר באינטרנט

  10. להעביר, למחוק או להשאיר?          

  11. כיצד נתקן אי-שוויון מגדרי

  12. שוויון מגדרי - פרויקט מסכם          

ההחלטה ללמד גילאים צעירים כיצד להתמודד עם תקיפות מיניות ומגדריות היא מורכבת ונדרשת לכך הכשרה ייחודית. השתלמות זו, שנפרסת על פני שלושה מפגשים, מתייחסת לגננות ולסייעות כמי שאמורות לשמש עבור הילדים והילדות בגן כ-״מרכז סיוע למניעת תקיפות מגדריות ומיניות״. 

הגננות והסייעות מקבלות כלים משמעותיים לבחינת סביבת הגן בעיניים ביקורתיות-מגדריות ולאחר מכן, הן לומדות לזהות, להתריע, לטפל ולהתמודד עם מגוון אירועים בעייתיים החל מאלימות מגדרית בסיסית ועד למקרי אלימות מינית. אירועים שכאלו לדאבוננו יכולים להתרחש מצד ילדים אחרים בגן או בסביבתו, מצד נערים ונערות בוגרים סביבם, ומצד בוגרים המוכרים לילדים או בוגרים-זרים. 

הנחת המוצא בהשתלמות היא שהתייחסות לנושא הזה, יצירת שפה מול הילדים בהקשרים הללו הינם קריטיים ויכולים להציל חיים ולשמור על הבריאות הנפשית של הילדים. בנוסף, חשוב ללמוד את הנושא לפני שהתרחשה פגיעה וכך לתת לילדים כמה שיותר כלים לזהות פגיעות שכאלו כאשר הן רק מתחילות להתרחש, אם וכאשר. 

לגננות וסייעות יש את היתרון של היותן דמויות מרכזיות ורלוונטיות בחייהם של הילדים, ולכן האמון והגיבוש שקיים בינן לבין הילדים מבטיח כי ההוראה בנושא תהיה קשובה ומשמעותית. הילדים רואים בהן מודלים ראויים לחיקוי, ורגילים ללמוד מהן כיצד לנהוג במגוון רחב של סיטואציות חברתיות, לימודיות וחינוכיות. לכן, מתבקש הדבר שגננות יכינו את הילדים גם לכל אפשרות של אלימות מבוססת מגדר שתופעל כלפיהם. ללא הנחיה שזכו – הילדים לא ידעו מה לעשות.   

הכשרת גננות למוגנות מגדרית
 
 
 
 

סדנאות ייחודיות אלו נועדו לצוותי הוראה במוסדות חינוך ומטרתן היא לפגוש את העבודה הפרקטית של המורים/ות וכיצד ניתן לקשור את תחום ההוראה המקצועי לנושאי המגדר והמיניות, ואיך לבצע התערבות חינוכית בהקשר זה. המורים/ות לומדים לתכנן פעילות חינוכית-מגדרית, לבצע אותה, לנהל משוב לגביה ולגבי השתתפות התלמידים ובסופו של דבר לייצר שינוי באקלים המגדרי של בית הספר. 

קורס שכזה לדוגמא התקיים בבית הספר היסודי רמת החייל, במסגרתו למדנו כיצד אפשר לפתח חשיבה ביקורתית-מגדרית וכיצד להכילה באופן מעשי בחיי היום-יום של בית הספר. הקורס היה פתוח לכל אנשי ונשות החינוך של בית הספר ומי שנרשמה השתתפה פעם בחודש בסדנא של שלוש שעות. הנושאים שנדונו בסדנאות עסקו בנושאים מהכלל אל הפרט ועסקו בעיקר בדילמות של מורות ומורים בעת הקניית ידע בסוגיות של שוויון ומגדר, לצד דיונים בשאלה כיצד ניתן במקצועות הלימוד הקיימים להשפיע על היחס של תלמידים ותלמידות לזהות המגדרית שלהם, על יחסם לסטריאוטיפים המגדרים המקובלים בחברתם, על דימוי הגוף, ועל אלימות מגדרית ומינית בבית הספר. בסוף השנה התקיים מפגש מסכם לכל המורים והמורות של בית הספר ולאחריו הוחלט לשנות את המדיניות הכלל בית ספרית בנוגע לשוויון מגדרי. 

מורים חוקרים מגדר בחינוך 

  1. מבוא לחשיבה ביקורתית מגדרית

  2. פיתוח משקפיים ביקורתיות: בית הספר, מורות ומורים ממוגדרים

  3. מה מצפים נערים ונערות ללמוד ביחס למגדר

  4. מורכבות ההוראה של שוויון ומגדר במקצועות הלימוד השונים

  5. בניה והטמעה של מערכי שיעור מגיבים למגדר

  6. עיצוב הזהות המגדרית במערכת החינוך

  7. היחס לגוף ולמיניות במערכת החינוך

  8. היחס לאלימות ולצבא במערכת החינוך

  9. גיבוש תוצרי המחקר האישי לכדי פדגוגיה מגיבה למגדר

  10. הפיכת כלל בית הספר ל"מגיב למגדר".

אחד האתרים המרכזיים בהם נפגשים נושאי החינוך ומטריית הקטגוריות הרחבה של תחום מחקרי המגדר הוא ענפי הספורט השונים ובפרט נושא החינוך הגופני. כמעט כל תחום שנחקר בהיבט מגדרי רלוונטי גם לעולם הספורט: החל מפערי תקציב בין ספורטאים לספורטאיות, דרך יחסי כוח בענפים השונים, פערי שכר ופרסים עצומים, הדרת נשים ממקצועות ספורט מסוימים, תחרותיות ואלימות בין גברים, וכלה בעניינים הנקשרים לדימוי גוף, שימוש בתרופות וסמים, הטרדות מיניות מצד ספורטאים/ות ומאמנים/ות ועוד. 

חינוך לשוויון מגדרי בענפי הספורט השונים יכול אם כן להציע תיקונים לבעיות רבות שקיימות כיום בתוך המערכת ולהבטיח יותר בטחון אישי, גופני, חברתי וכלכלי עבור הספורטאים והספורטאיות, וכן לשפר את הגיבוש ביניהן, בתוך קבוצות ובקרב מועדוני ספורט. התעלמות מהנושא, משאירה אותו לא מטופל ומייצרת כר רחב של בעיות שליליות.

בסוף שנת 2017, לראשונה במסגרת מערכת החינוך הישראלית התקיימה השתלמות פסג״ה במחוז ירושלים תחת הכותרת של ״שוויון מגדרי וחינוך גופני״. יוזמת ההשתלמות הייתה גב׳ אפרת עומר (MA), רכזת שכבה ומורה לחינוך גופני בתיכון זיו, וההשתלמות עצמה נערכה בחסות מפמ״רית חינוך גופני באזור ירושלים הגב׳ ענבל זלמנוביץ. עבור ההשתלמות נאסף מידע תיאורטי ומעשי רב הנוגע לתחומים רבים מעולם המחקר של ספורט ומגדר ואלו כרגע נגישים למתעניינים/ות ורלוונטיים להטמעה בכל המסגרות הספורטיביות-חינוכיות ברחבי הארץ. 

צפו בהרצאתה של גב׳ אפרת עומר 

ספורט, חינוך גופני ושוויון מגדרי

בארגונים פרטיים וציבוריים וכן במוסדות חינוכיים מגוונים מוצאים/ות עצמן אנשי ונשות מפתח מרכזיים מתעניינים בתחום המגדר ותרים אחר דרכים להטמיע במקומות אלו את המודעות והעשייה המגדרית. במקרים רבים, הא/נשים הללו מוצאים עצמם לבד במערכת ללא תמיכה או הכרה בחשיבות הנושא וברלוונטיות לכל אחד ואחת. כדי לסייע ובכל זאת למצוא דרכים להטעמת הנושא בסביבת העבודה נבנתה תוכנית מנטורינג אישית בעלות מינימלית אשר עוזרת לאותם ״שליחי/ות מגדר״ למפות את האקלים המגדרי של הארגון/מוסד חינוכי, לזהות אנשי מפתח שיכולים לעזור ולשתף פעולה, להתאים תכנים שאפשר להטמיע בצורה מעשית או עיונית, לגבש תוכנית עבודה, לבחון את מידת ואופי הטיפול בפגיעות מיניות ומגדריות ולמצוא כיצד ניתן לגייס משאבים לטובת קידום הנושא כולו. 

מהלך זה בוצע עד כה עם מספר יועצות בבתי ספר, עובדות סוציאליות במרכזים קהילתיים, ונשים עובדות מתוך ארגונים – כולם בקשו לעורר מודעות לנושא ונעזרו בליווי שנמשך בכל אחד מהמקרים כשנה הם ממשיכים בעצמם/ן בעשייה מגדרית ענפה. 

מנטורינג יועצים/ות להטמעת תחום המגדר בארגונים ומערכות חינוכיות